עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
פשוט לדבר מהלב.
חברים
a friendLady luckKedishsmooth criminalאנהרותם
כבר לא כאןDemonicספיראליןHere To Loveשקד
alison&jess
נושאים
החיים  (30)
אהבה  (20)
אני  (3)
כאב  (3)
שירים  (3)
אושר  (2)
אכזבה  (2)
התחלה חדשה  (2)
בחירה  (1)
געגוע  (1)
דייטים  (1)
דיכאון  (1)
התמודדות  (1)
חוכמה  (1)
מחשבות  (1)
מטרות  (1)
מסורת  (1)
סבלנות  (1)
פרשנות  (1)
צהל  (1)
צוקאיתן  (1)
שלום  (1)
שנה חדשה  (1)
תובנות  (1)
תקווה  (1)
אני
26/10/2015 22:51
אנונימית
אני
אני בן אדם שאוהב לחייך וימים בלי חיוך הם מבחינתי ימים מבוזבזים.
כשאני כועסת אני מדחיקה את הכעס שלי. אני לא יודעת לדבר על הרגשות שלי ולכן כשאני ממש כועסת אתרחק ואשמור על שתיקה.
אני סולחת בקלות אבל לא שוכחת.
האמונה שלי היא הדבר הכי חזק בחיי והיא נותנת לי את הכוח למחוק טעויות מהעבר ולהיות בן אדם טוב יותר.
קל לי להכיר אנשים ולהתרגל למקומות חדשים בקלות.
התשוקות שלי משתנות כל הזמן או שאני רוצה דברים בטירוף, או שאני לא רוצה אותם בכלל.
אני מתכננת חמש צעדים קדימה אבל דואגת תמיד ללכת צעד אחרי צעד.
שקרנים מבחינתי חוצים קו אדום ואין להם מקום בחיי.
אני  כנה עם עצמי ועם הרצונות שלי אבל אני אספר שקרים לבנים כדי לא לפגוע באחרים. 
המשפחה שלי היא הדבר היקר לי ביותר ואעשה הכל בשבילם.
אני נלחמת עד הסוף על דברים שאני רוצה וקשה לי לוותר בקלות.
אגו משחק אצלי תפקיד חשוב ואני לא אתן שיורידו מכבודי.
אני אתן את כל ליבי לאנשים שרכשו את אמוני ולכן אני בוחרת את אהובי בקפידה.
אני.. 


0 תגובות
תמצא אותי
12/10/2015 17:48
אנונימית
אהבה, כאב
זה שנפרדתי מימך לא אומר שלא היה לי אכפת.
זה שנפרדתי מימך לא אומר שזה היה קל.
ציפיתי לכל כך הרבה יותר מזה, נתתי את כולי ולא היית שם.
זה שלא התאהבתי בך עדיין לא הופך את הניסיון הזה לסתם.
בשבילי זה עוד משהו שהיה יכול להיקרא אהבה.
אז כואב לי.
כמה אפשר לשחק עם הלב ובסוף להתאכזב.
כמה אפשר לנסות שוב.
אני רוצה את הפשוט הזה שכולם מדברים עליו.
את ההתאהבנו הזה.
את השקט הנפשי הזה שהראש והלב מתאחדים.
אני רוצה אהבה.
אבל אני לא רוצה לחפש אותה שוב.
אני רוצה שהיא תמצא אותי. 


2 תגובות
השנה
14/09/2015 22:26
אנונימית
החיים
השנה אני אפסיק לצאת עם בחורים של "אל תספרי" , לא רוצה יותר שקרים.
השנה אני לא אחכה עד שמישהו יפגע בי כל כך שזה כבר לא יהיה הגיוני לשמור אותו בחיי.
השנה אני לא אבטיח הבטחות שלא אוכל לעמוד בהם כדי לרצות אנשים אחרים.
השנה אני אחייך יותר, ואהיה מאושרת יותר ממה שהייתי. 
השנה אני אהיה בן אדם טוב יותר ממה שהייתי.

וכל מה שאהיה, אעשה, או אבחר, יבוא בלב שלם.
0 תגובות
בטח היית
02/08/2015 22:11
אנונימית
אהבה, החיים
בחמישי אחרי חצות שלחת לי "...",
עניתי "...".
לא המשכת מכאן.
אולי זה בגלל שהבנת פתאום שהיום זה יום אהבה.
ככה לפחות שיערתי..

יום למחרת התקשרת, בחמש לפנות בוקר אחרי הבילוי של שישי בלילה.
ידעת שאהיה ערה.
ברגע שראיתי את השם שלך על הצג כבר ידעתי בדיוק מה אתה הולך להגיד.
בטח היית בטוח שאפול שוב בטירוף של עצמי ואסע אליך נסיעה של 40 דקות בחמש בבוקר.
רק כדי להיות איתך,
אפילו מעט.
אז בטח היית מופתע כשחברה שלי ענתה לטלפון.
"היא שכחה את הטלפון אצלי".
"תמסרי לה שהתקשרתי" ענית.
לא ידעת שישבתי מולה. 
ולראשונה לא רציתי לבוא אליך.
הכרתי מישהו.
ההפך המוחלט מימך.
הוא בניגוד אליך מדבר על הכל הוא נותן לי להכיר אותו.
הוא ביישן ומחפש את האישור שלי על דברים.
הוא אוהב לנשק אותי ולחבק אותי במיטה.
והוא לא מחלק לחציים.
ולמרות הכל אני לא בטוחה שאי פעם אוהב אותו כמו שאהבתי אותך.
אבל עכשיו כבר לא אכפת לי לנסות.
אז לא חזרתי אליך ובטח רצות לך כל מיני מחשבות בראש.
מחשבות שכבר לא צריכות לעניין אותי.
אני ממשיכה אלה. 



0 תגובות
לא מתאהבת
24/07/2015 19:42
אנונימית
אהבה, החיים
יש אנשים שחושבים שהכי גרוע להתאהב ללא גבולות.
הפחד שלא יחזירו לך אהבה שובר אנשים.
האמת שהדבר הכי גרוע ומפחיד זה לא להתאהב בכלל.
**
אני שוכבת במיטה שלו והוא מלטף לי את המותן.
לא התכוונתי לשכב איתו ,אפילו לבשתי את תחתוני הסבתא שלי ולא את ההלבשה התחתונה הסקסית החדשה שקניתי.
רציתי לתת לעצמי סיכוי להתאהב בו.
אבל ככל שהדייט התקדם הבנתי שזה לא הולך לשום מקום.
הוא הלך לאיבוד בעצמו.
**
אז הלכנו אליו "לראות סרט".
לפחות זה מה שהוא חשב .
לי היה תסריט אחר בראש.
הערב הזה היה יכול בקלות להיות כישלון , הסקס הציל אותו.
**
שכבנו.
והיה כיף.
עברתי את השלב שבו אני סופרת , צריך ללמוד לחיות בהבנה עם רצונות.
אהבתי את הכנות שלו, הביישנות, וחוסר הביטחון.
הוא שונה מכל מה שאני מכירה.
אבל לא התאהבתי בו.
לא התאהבתי כבר מזמן.




1 תגובות
עליות ומורדות
20/07/2015 21:16
אנונימית
החיים, תובנות
כשקשה לי אני נזכרת ברכבת ההרים המתהפכת הזאת שנקראת "החיים".
שום דבר הוא לא נצחי.
אז גם כשאני למטה אני מאמינה בעליה שתבוא אחרי.
הבעיה היא שאי אפשר לדעת אף פעם כמה נמוך אפשר להגיע עד שמתחילים לעלות.
היו לי כמה שבועות קשים.
הרגשתי קשת רחבה של תחושות שסחררו אותי לגמרי וגרמו לי לאבד שיווי משקל.
טעיתי לא מעט.
ואני עושה את חשבון הנפש שלי, לומדת, ומשתדלת להרים את עצמי.
אני רוצה להצליח, לתת מעצמי את המיטב, ולהרגיש שיש לי חשיבות.
אני מתאמנת בלהגיד את זה בקול,
לדבר זה חשוב.
כשאני מסיימת את החשבון נפש שלי אני נזכרת שמחר יום חדש.
ומכוונת את עצמי לעליה.

0 תגובות
דיכאון
17/07/2015 19:35
אנונימית
דיכאון
אני בדיכאון.
זה יעבור ויחזור.
ובינתיים זה מין ענן שחור שהולך איתי לכל מקום.
זאת התחושה ששום דבר לא ישמח אותי.
אני שונאת את המצב.
יש המון דברים שלא אוכל לשנות וזה מעורר בי כעס.
הכי נורא זה שמבפנים אני צורחת אבל מבחוץ איש לא יודע.
רק הצלחת הריקה על שולחן מלא אוכל.
והעובדה שכמעט ולא אמרתי כלום מאז שהגעתי.
סימנים ברורים . 
ופתרונות מעורפלים.
אני רק רוצה לברוח מפה למקום שאוכל לחייך בכנות.
אני אשן על זה כמה לילות וזה יעבור..
דיכאון.
2 תגובות
מה הסיפור שלו ?
05/07/2015 16:40
אנונימית
אהבה, החיים
שוב אני אצלו אחרי כל כך הרבה זמן וכולם לא השתנה.
הוא עדיין רוצה את הצד שלו במיטה, ואוהב לישון.
הוא אף פעם לא יכיר אותי לעומק. הוא שואל רק את מה שהוא רוצה לדעת, וזה לא יותר מידי.
אני רוצה להכיר אותו לעומק, אבל לא שואלת שאלות, 
הוא לא אוהב לדבר.
הוא עדיין אומר את אותם הדברים, אני פשוט הפסקתי ליחס להם משמעות.
הוא לא מחייך הרבה, שלא כמוני. אני מחייכת גם בשבילו.
לא כשראה אותי, לא כשנכנס אלי לאוטו, ולא כששכב לידי במיטה.
הוא לא חייך אפילו לא פעם אחת.
ואף פעם לא מצאתי אומץ לשאול אותו למה.
אני מאמינה שהוא ישקר, או שיתחמק.
הוא אוהב לשמור מרחק.
איתו זה רק לחיות את הרגע, אין עתיד.
נראה שהוא ויתר על מערכות יחסים.
רציתי לשאול אותו אם יתגעגע כשאלך.
אני רוצה להאמין שזה רק הפחד שעוצר אותו.
אך אין לדעת מתי זה יחלוף.
אני רוצה לתת לו אהבה שתרפא את כל הפצעים.
הוא לא רוצה לקחת.
מה הסיפור שלו? אני שואלת את עצמי כשהוא ישן עם הגב אלי.
אבל לקירות אין תשובות. 


1 תגובות
לקוות
02/07/2015 21:28
אנונימית
אהבה, תקווה
מעולם לא ציפיתי שתהיה האהבה הגדולה שלי.
פיתחתי אליך רגשות באופן בלתי נמנע.
הרגשתי כי רציתי להרגיש.
אבל להיות איתך היה רק בגדר פנטזיה.
ידעתי מהתחלה שלא נהיה במערכת יחסים.
במקום מסוים הבנתי לאן זה הולך וכנראה שמהתחלה ידעתי שלא אכבוש אותך. 
אתה השיעור המר שלי באהבה.
אתה הטבילת אש הראשונה.
אתה האגרוף הראשון בקרב זה שמכניס לשוק אבל גורם לך להתעשת ולהילחם.
אין לי חרטה על כלום. 
אבל באיזה מקום קיוותי שתתאהב בי.
וגם כשראש אומר לא, הלב מחזיק בתקווה שאולי כן.
והתקווה הזאת היא מה שהורג אותנו מבפנים.
זה מה שמקשה עלי לשחרר בקלות.
התקווה הזאת שאולי טעיתי ותתאהב בי.
וזה מלווה אותי עם כל בחור שהכרתי מאז שנפגשנו לראשונה.
הטעות החוזרת והבלתי נמנעת.
לקוות. 

1 תגובות
לטאטא מתחת לשטיח
18/06/2015 21:12
אנונימית
אכזבה, החיים
"לטאטא מתחת לשטיח".
"לא צועקים כשיש אנשים זרים בבית מחכים שהם ילכו ואז מוציאים את הלכלוך".
אבא זורק לי עוד משפט מלוכלך שהחברה מכתיבה.
אני יודעת שהוא צודק כשהוא תומך בחוסר צדק.
אירוניה.
ומה אם יש כל כך הרבה לכלוך שאי אפשר לטאטא יותר מתחת לשטיח.
אני כבר לא מסוגלת להתעלם.
אז כן עשיתי סצנה.
צעקתי, קיללתי, ושטפתי את הבית.
"תפסיקי להילחם מלחמות של אחרים".
אבא מסנן לי בטלפון את אותו משפט שזרק לי כבר מיליון פעמים. 
משפט שאני מסרבת להפנים.
להפנים אותו זה לאבד את עצמי.
ואם הייתי הקטנה אז הייתי מאשימה אותך שאתה אף פעם לא כאן כשצריך וגם עכשיו אתה מדבר איתי בטלפון במקום פנים אל פנים.
מה יכול להיות יותר חשוב עכשיו כשבין הילדים שלך מפריד קיר.
אתה המומחה בלטאטא מתחת לשטיח.
עשית מזה קריירה.
"תבקשי סליחה ותגידי לו לחזור הביתה"
"לא. כי אם אני אעשה את זה הוא יחשוב שטעיתי וזה לא נכון".
מוותרת על חוכמה תמורת צדק.
הוא כבר מחשב את הצעדים לבד ויודע שאותי הוא לא ישכנע.
אז השיחה נגמרת ואין פיתרון.
החצי שלי מסתובב עם האוטו עכשיו ברחובות.
ההפך מימני שמאכזב אותי כל כך.
הלכלוך ימשיך להצטבר עד שמישהו מאיתנו יחליף שטיח. 

0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון