2 בלילה ואני אוספת את הדברים שלי, סיימתי לעבוד.
יכולתי להישאר במסיבה אבל המיטה בבית קרצה לי יותר.
אנחנו יוצאים מהמועדון ועוברים שני בנים שחשבתי שהם חברים שלך.. הם לא.
וככל שהתקרבנו לאוטו שלך התמונה התבהרה.
זה רק אני ואתה.
אני מתיישבת לידך ונשאבת לסיטואציה המוכרת הזאת.
מנסה לשמור על תמימות.
אומרת לעצמי שוב ושוב "יש לו חברה".
פותחת בשיחת חולין ומשדרת יחסים כרגיל ופתאום היד שלך מונחת על הירך שלי מלטפת בעדינות.
זרם חם עובר לי בכל הגוף.
היה לי כל כך קר ועכשיו אתה דואג לחמם אותי.
כמו פרפר שנמשך לאש.
אני נמשכת אליך.
מנסה לשמור את ההבטחה שלי לעצמי שלעולם לא אהיה חלק מבגידה.
לא אעשה מה שחברה של אבא שלי עשתה לאמא.
"את מחרמנת אותי כ"כ", "אני לא אגע בך יותר", "הייתי אונס אותך עכשיו" , "אני אוהב את חברה שלי".
אתה משנה את דעתך ואני לא מספיקה לעקוב.
שנינו חלשים.
אני יודעת שאם ארצה לא תוכל להתנגד.
אני מנסה להיות חזקה בשביל שנינו.
הפרידה קשה.
אף אחד מאיתנו לא רוצה לסיים את הלילה ככה אבל אנחנו חייבים.
אני מכריחה את עצמי להתחיל ללכת ומופתעת מהכוחות שיש בי.
מתנתקת מהמגע החם שלך והולכת ברחוב הקר.
מגיעה הביתה, גאה בעצמי שלא נשברתי, ועצובה ללכת לישון לבד.
כמו פרפר בסוף מתעופפת ונשארת לבד.










