עם הזמן אני יודעת לזהות אותם.
הם תמיד מסתכלים לך בעיניים כשהם מדברים איתך אולי כי הם יודעים כמה הרגע שברירי.
החיוך שלהם תמיד יותר שמח אולי בגלל שהם מבינים את ערך החיים.
והדמעות שלהם תמיד יותר עצובות כי הם יודעים מה זה כאב.
אנשים שעברו מלחמה מספרם גדל מיום ליום.
הם לא מדברים הרבה על שלום כי הם עמדו פנים אל פנים עם השנאה.
האנשים האלה הם סבא וסבתא שלי,
הם ההורים שלי,
והחברים שלי.
כשהם מסתכלים לי בעיניים הם נכנסים דרך חלוני לנשמה.
ונותנים לי את הכוח לחלום,
לחלום על שלום.
עם הזמן אני יודעת לזהות אותם.
הם תמיד מסתכלים לך בעיניים כשהם מדברים איתך אולי כי הם יודעים כמה הרגע שברירי.
החיוך שלהם תמיד יותר שמח אולי בגלל שהם מבינים את ערך החיים.
והדמעות שלהם תמיד יותר עצובות כי הם יודעים מה זה כאב.
אנשים שעברו מלחמה מספרם גדל מיום ליום.
הם לא מדברים הרבה על שלום כי הם עמדו פנים אל פנים עם השנאה.
האנשים האלה הם סבא וסבתא שלי,
הם ההורים שלי,
והחברים שלי.
כשהם מסתכלים לי בעיניים הם נכנסים דרך חלוני לנשמה.
ונותנים לי את הכוח לחלום,
לחלום על שלום.